למרות הגזירות של השלטון הבריטי על יהודי ארץ ישראל, מיהרו רבים מהם להתנדב לעזרת הבריטים במלחמתם בצורר הנאצי בזמן מלחמת העולם השניה. אחת מהמתנדבות שהקריבה חייה לביצוע משימתה מאחורי קווי האויב הייתה קיבוצניקית משדות ים. 10 דברים שרציתם לדעת על חנה סנש הי"ד.

א. אניקו סנש (שמה בהונגרית) נולדה בי"א תמוז תרפ"א (יולי 1921) למשפחה יהודית בבודפשט בירת הונגריה. אביה – בלה סנש, עיתונאי, סופר ספרי ילדים ומחבר מחזות לתיאטרון ההונגרי ואמא – קטרינה. משפחת סנש הייתה מעורה בחברה הכללית בבודפשט .

ב. כשהייתה חנה בת שש, נפטר אביה ועול גידול הילדים, כולל אחיה גיורא, נפל על קטרינה האם. חנה נשלחה ללמוד בבית ספר כללי הונגרי. עקב כישרונות הכתיבה שלה נבחרה חנה למועצה הספרותית של בית הספר. כשצתה למלא תפקידה הדבר נמנע ממנה מסיבות של אנטישמיות ושנאת היהודים. עובדה זו והבנתה את הקורה סביבה, קירבה אותה ליהדותה בכלל ולרעיונות הציוניים בפרט.

ג. לימים התגלה בחפציה יומן שכתבה בנעוריה בבודפשט. כשהתמודדה עם זהותה היהודית, בתקופה בה סיימה את לימודיה בגימנסיה כתבה: "אני ציונית ואני מרגישה עכשיו שיהודייה אנוכי בעלת הכרה ובכל מעודי. אני מתגאה ביהדותי ומטרתי לעלות לארץ ישראל ולהשתתף בבניינה".

ד. בהיותה בת 18, החליטה לעשות צעד דרמטי בחייה ולעלות לארץ ישראל (1939) החובה לציין שחודש אחרי עזיבתה את בודפשט, פלשו הגרמנים להונגריה. כאן התקבלה כתלמידה בבית הספר החקלאי לבנות, במושב נהלל. בית הספר נוהל על ישי חנה מייזל שוחט. איכות ביה"ס משכה אליו רבות מבנות המשפחות המייסדות של ההתיישבות העובדת בארץ ישראל וכן בנות שהגיעו לישראל במסגרת עליית הנוער.

ה. בבית הספר החקלאי בנהלל התוודעה לקבוצה של צעירים חלוצים שהחליטו  להצטרף לקיבוץ על חוף הים דרומית לקיסריה וקראו ליישוב "שדות ים". קיבוץ זה נוסד ב1936 באזור הקריות ועבר למיקום הקבע בשנת 1940. חנה סנש הגיע לקיבוץ וכשהבינו החברים כי לפניהם צעירה משכילה ואסרטיבית, נשלחה להדריך  בקן של הנוער העובד והלומד בקרית חיים.

ו. חנה מתוודעת לפעולות הפלוגה הימית של הפלמ"ח (הפלי"ם) שמתבצעות בחוף "שדות ים" וכן להגעה של ספינת מעפילים המצליחה לפרוץ את המצור הבריטי. באותו זמן מתחילות להגיע ארצה על הנעשה באירופה, על מלחמת העולם המשתוללת שם ושמועות ראשונות על הקורה ליהודים שם.  ביומנה כותבת חנה סנש: "קם בי איזה רעיון פתאומי שאני צריכה לנסוע להונגריה, להיות שם בימים אלו, לתת יד לארגון עליית נוער ואולי אף להביא את אמא…"

ז. חנה מקבלת בקיבוץ מידע מחבר פלמ"ח כי מתארגנת משלחת הצלה ליהודי אירופה וכפי שהיא כותבת: "בדיוק כמו שחשבתי". חנה מתנדבת בתחילה לפלמ"ח וממנה מתגייסת לצבא הבריטי, במטרה להיות חלק ממשלחת הצלה בחסות הצבא. את רגשותיה בעת האימונים למילוי המשימה הסודית חנה סנש מבטאת בשיר: "קול קורא והלכתי , הלכתי כי קרא הקול, אך על פרשת דרכים, סתמתי אזני בלובן הקר ובכיתי, כי אבדתי דבר". חנה מתמידה באימונים לקראת המשימה באירופה. הבריטים רוצים להקים יחדה של סוכנים שתפעל מעבר לקווי האויב. לשם כך עוברת חנה קורס צניחה.

המטרה הייתה מודיעין על הצבא הגרמני , פגיעה ביכולותיו ובמקביל קשר עם הקהילה היהודית . חנה סנש יועדה לפעול בהונגריה , בשפתה היא שולטת בהיותה ארץ הולדתה.

ח. חנה יצאה למשימתה ולשליחותה בקצינת מודיעין של חיל האוויר הבריטי. הקבוצה הוצנחה ב-15 במרץ 1944 בשטח קרואטיה שנשלט אז ע"י הפרטיזנים היוגוסלביים. כינויה ברשת הקשר היה "הגר". כעבור כשלושה חודשים, ביוני 1944, חצתה חנה סנש את הגבול להונגריה, כשהיא נושאת משדר ארוך טווח.  מייד עם חצותה את הגבול נעצרה ע"י חיילים הונגריים. לימים נערכה חקירה האם מישהו בהונגריה שידע על בואה הלשין. תוצאת החקירה כי מעצרה בידי חיילים הונגריים הייתה מקרית בלי שהם ידעו מי הנתפסת על ידם. חנה סנש הועברה לכלא בבודפשט, עיר הולדתה.

ט. בכלא עברה חנה עינויים קשים מנשוא, חקירות מתישות של יום ולילה בתוך הכלא ההונגרי. הצעירה היהודיה מארץ ישראל עמדה בגבורה בחקירותיה ולא הסגירה ולו סוד קטן אחד.  בכלא ההונגרי ישבה כחמישה חודשים והועמדה למשפט בפני בית דין צבאי הונגרי. ההאשמה : ריגול ובגידה במולדת (הרי נולדה בהונגריה). המשפט לא הסתיים, בית הדין לא פסק כלום ולא גזר את דינה של חנה סנש. ביום כ"א בחשוון תש"ה (7 בנובמבר 1944) ,הוצאה להורג בחצר הכלא והיא בת 23. שומר בית העלמין היהודי קבר אותה וגם הציב שלט קטן עם ציון שמה. בבגדיה נמצאו לאחר מותה שתי פתקאות באחת כתבה בקשת סליחה מאמה קטרינה סנש ובפיתקה השניה רשמה כמה שורות בחרוזים בהם צפתה את קיצה.

י. לאחר ששרדה את השואה, חזרה קטרינה סנש,אמה של חנה לבודפשט ומצאה את קברה. קטרינה ובנה גיורא עלו לישראל. האם פנתה לממשלה וביקשה להעלות את עצמותיה של חנה לארץ ולקוברם בקבר ישראל. הבקשה נענתה. משלחת ישראלית רשמית שכללה גם את אחיה גיורא יצאה לוינה – אוסטריה לשם הובאו עצמותיה של חנה סנש . הארון הועלה על האניה "קדמה " שהפליגה ארצה. עם התקרבה של האניה לחופי ישראל, יצאו לקראתה שלוש אניות מלחמה של חיל הים. הארון הועבר לאחת מאניות חיל הים הישראלי ונעטף בדגל הלאום. מסע ההלוויה ההמוני החל בעיר חיפה, המשיך ועבר בקיבוצה "שדות ים", משם לתל אביב. הארון נטמן בחלקת "יד לצנחני היישוב בארץ ישראל שנפלו באירופה" בהר הרצל בירושלים. חלקו כבוד אחרון לחנה סנש הי"ד, דוד בן גוריון –ראש הממשלה, שרי הממשלה, הרמטכ"ל ורבים רבים אחרים.  כשהייתה חנה בין הפרטיזנים בקרואטיה כתבה את השיר : "אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות, אשרי הלהבה שבערה בסתרי לבבות. אשרי הלבבות שידעו לחדול בכבוד …אשרי הגפרור שנשרף והצית לבבות". יהי זכרה ברוך.